כניסת כסף חדש

בפוסטים הקודמים דיברנו כיצד נוצר הכסף כמוצר רשת בעזרת הזמן שאנחנו נותנים לו וכיצד הוא נעלם. בפוסט הנוכחי נדבר על כניסת כסף חדש. כניסת כסף חדש למערכת גוררת שינוי במערכת המחירים. לא תמיד השינוי מורגש אבל הוא תמיד קיים. המחיר של כניסת כסף חדש הוא אובדן ערך של הכסף הקיים. מי שמחזיק בכסף הקיים מוצא שהכסף איבד מערכו. כתוצאה מכך ישנה חלוקה מחדש של הנכסים בשוק. מי שעמל בשביל כסף ישן מגלה שהכסף איבד מערכו והוא לא יכול לקנות כבעבר. מי שמחזיק בכסף חדש יכול להשיג מוצרים שהוא לא טרח ולא עמל בשבילם. מסיבה זו כלכלנים מכנים לעיתים את התהליך מס אינפלציה. השם הזה מטעה. לא תמיד הממשלה נהנית מהפירות של כניסת כסף חדש. מנגד לא תמיד עליית המחירים מורגשת. בזמן צמיחה כניסת כסף חדש רק מונעת מהמחירים לרדת. ועדין חלוקת הנכסים מחדש מתרחשת כתוצאה מכניסת כסף חדש.

במאמר מוסגר, הבלבול האינטלקטואלי הזה הוא חלק ממה שמקשה עליי כלכלנים רגילים (קרי פרופסורים לכלכלה בעלי תקן אקדמי). מבחינתם השינוי החלוקתי מתרחש רק כאשר ישנה עליית מחירים רשמית ולא כאשר נכנס כסף חדש למערכת.

בוא נתבונן בדוגמא של מדינה עם שלושה סוגי כסף- 100 מטבעות של 1, 100 מטבעות של 10 ו100 מטבעות של 100. המדינה מחליטה להדפיס עוד 100 מטבעות בשווי 1000 שקלים. היא מחלקת אותם בהגרלה. האנשים עם הכסף החדש באים לקנות איתו מוצרים. כל מכירה היא סוג של מכרז מחיר ראשון; מי שמציע את המחיר הגבוה זוכה. אותם אנשים עם הכסף החדש יכולים להציע יותר והם מציעין יותר אלו שמחזיקים במטבעות הישנים של 1, 10 ו100 לא יכולים להתחרות בהם. מחיר המוצרים מתחיל לעלות כשמוצרים עוברים לאנשים עם הכסף החדש. אלו שקיבלו את הכסף החדש מקבלים יותר מוצרים מהשוק. אלו שמחזיקים את המטבעות הישנים מאבדים את כוח הקניה שלהם וקונים פחות. הם כבר לא יכולים להינות מרמת החיים הקודמת שלהם. בסוף התהליך מתייצב כשכל המחירים עולים פי 10. וכל אלו שהחזיקו מטבע ישן מוצאים שערכו ירד פי 10.

האם חל שינוי ריאלי בשוק בסוף התהליך? לא. כמות המוצרים נותרה כשהייתה. מה שקרה היה תנועה של המחירים על ציר המחירים כלפי מעלה ושינוי של חלוקת המוצרים בשוק. מי שלמו את המחיר? המחזיקים את הכסף הישן שערכו פוחת. לפעמים ערכו כל כך ירד שזמן ההחזקה שלו התאפס והוא יצא מהמחזור. זה לא אירוע נדיר. באיטליה המטבע הבסיסי של לירטה הפך למטבע אספנים. בישראל המטבעות אגורה ו5 אגורות איבדו מערכם ונעלמו מהמחזור. גם בדוגמה שהבאנו עליית המחירים יכולה להביא להעלמות המטבע 1 מהמחזור. כמות הכסף הריאלית נשארה ורק המיקום שלה על ציר המספרים השתנה.

איך נחשב את כמות הכסף הריאלית? ניקח את סך המטבעות ונחלק אותו בערך הנמוך ביותר שנשאר במחזור. קודם הוא היה 1. עכשיו הוא עשר. בפועל כמות הכסף האמיתית לעסקות לא השתנתה. אם נסכום את סכום הכסף הקודם(100×100+1×100+10×100) ונחלק אותו ב1 ונסכום את סכום הכסף החדש (10×100+100×100+1000×100) ונחלק ב10 נקבל את אותו סכום עצמו. הכניסו מטבע חדש של 1000 שדחק החוצה את המטבע הישן של 1 אבל לא שינו דבר מבחינת כמות הכסף הריאלית. העובדה הזו מרמזת לנו משהו על כניסת כסף חדש. כניסת כסף חדש לא משנה את העולם מבחינה ריאלית. היא רק מביאה לחלוקת המוצרים מחדש ולתנועה של המחירים על ציר המספרים. כמות הכסף הריאלית נשארת כשהייתה והיא משקפת את ערכם היחסי של מוצרים זה ביחס לזה (ועל כך בפוסט הבא).

11 תגובות בנושא “כניסת כסף חדש

  1. י.ד,

    פוסט מענין.

    רק לא מובן, הרי אתה גורס שמי שיחזיק מטבעות של פחות מ- 1000 לא יוכל להתחרות. למה זה לדעתך ? אפשר לפרוט. אפשר לפרוט עם פרמיום אפילו:

    נניח, אדם משלם 11 מטבעות של 100 למחזיק מטבע של 1000 (פרמיום מטבע 100 רווח למחזיק במטבעות 1000) ומחזיק עכשיו ב- 1000 ויוכל להתחרות.

    עושה רושם גם אגב, שאתה תדיר מתעלם משיקולי נוחות (למן הפוסט הראשון, עם הקיוסק והפריטה של הכסף). לפעמים בנק ישראל, מנפיק שטרות חדשים, גם מטעמי נוחות. למשל, לעזור לאוכלוסיה של קשישים, מוגבלים וכדומה. הרבה שיקולים. התיישנות של שטרות וכדומה.

    פה למשל אגב, החלטה על הנפקה של מטבע 5 שח' חדש, הוקרה לצוותי רפואה שנלחמו בקורונה:

    https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/2-7-21.aspx

    לינק הבא, אשאיר בקשר למוגבלים וקשישים וכדומה.

    אהבתי

    1. לא כתבתי שאי אפשר להשתמש. כתבתי שברמת המחירים החדשה שיוצר הכסף החדש השימוש בכסף קטן ישן פחות נוח. בדומה לכך הביקוש לאגורה נעלם ולמעשה גם מטבעות של 10 אגורות וחצאי שקלים אינם באמת בשימוש.

      אהבתי

      1. טוב, כך אפשר היה להבין, מצטט מן הפוסט:

        "אותם אנשים עם הכסף החדש יכולים להציע יותר והם מציעין יותר אלו שמחזיקים במטבעות הישנים של 1, 10 ו100 לא יכולים להתחרות בהם. "

        בעוד, שעסקאות swap פשוטות או סתם פריטה של כסף מעקרת הנחה כזו פשוט.

        אהבתי

  2. גם ייתכן י.ד, שבעצם, כסף ישן, יהיה אפילו שווה יותר:

    יותר כסף מגביר ביקושים. אבל, ביקושים יכולים להעלות מחירים, וגם להוריד מחירים. בכלכלה מנוונת ולא בריאה, הם מעלים מחירים. בכלכלה תחרותית ומבוססת צמיחה, כסף וביקוש למוצרים מוריד מחירים. למה ? מכיוון, שאם הכלכלה תחרותית, ביקושים, מושכים כרישים לנישות, וכרישים מתחרים אחד בשני. כלומר, מתחרים חדשים, נכנסים לנגוס בפלח שוק מחמת ביקושים גבוהים בנישה מסויימת. או כי אז, המחירים יורדים, מחמת היצע כסף גדול יותר או ביקושים גבוהים יותר (כי תחרות גוברת) ואז, כסף ישן, לא בהכרח איבד מערכו פשוט.

    זה המודל הכלכלי הנכון. לא תמיד מצוי כמובן. אבל, זה המודל הנכון לפעול לפיו.

    כפי שתחרות נניח בסלולרים, הביאה למצב של תחרות גוברת, והורדת מחירים, וסך הכל, צריכה יותר גבוהה וחזקה. נניח פעם לילדים לא היה סלולרי, היום לכל ילד יש סלולרי.

    להתראות

    אהבתי

    1. תהיה עליה קטנה ואז ירידה קטנה וחזרנו למצב ההתחלתי עם רמת מחירים גבוהה יותר. מבחינה מבנית אם למשק לא נכנסו חידושים הוא ישאר באותו מצב בטווח הארוך גם אם בטווח הקצר היו כמה תנודות וגלים. הכרישים יכנסו לשוק יעשו כמה תנודות ואז יצאו.
      סלולרי איננו דוגמא טובה כי בסלולרי הייתה התפתחות טכנולוגית חזקה מאד שיצרה צמיחה כלכלית. בפוסט הנוכחי אני לא מניח צמיחה.

      אהבתי

      1. טוב, קצת קשה להבין עם כל הכבוד, מאיפה הנחה שאין צמיחה פשוט. זה נתון לכאן או לשם. נתון שחייב להילקח בחשבון בכל מצב.

        וההתפתחות הטכנולוגית החזקה, היא לא גורם יחיד ועיקרי אפילו. אלא, התחרות. הגדלת נפח הצריכה פשוט. התחרות מורידה מחירים, ואנשים מתמכרים לצריכה בגין כך בין היתר, וזה מגדיל את נפח העוגה פשוט.

        נניח, אדם (אם אפשרי היה מבחינת רשתות) לא היה נשאר בשום אופן, בסלולרי ישן, וגורס כך למשל: שחבל על הכסף, חבל על ההוצאות. יש לי אשכרה פלאפון. שיחות נכנסות. יוצאות. בכל מקום ואתר. אפילו מסרונים וכדומה. בשביל מה לשדרג ?

        אבל, אנשים משדרגים וישדרגו בכל מחיר, בגלל שהם מכורים. לצילומים. לאינטרנט. צריכה של חדשות מגוונת. רשתות חברתיות וכדומה. גם כמובן, אפילו שיחות טלפון רגילות, נצרכות הרבה יותר בכללי, מאשר בתקופה של טלפון קוי. ברי לך הדבר. כלומר, ספי הצריכה ירדו מאוד. זוהי התמכרות או מעין. זוהי דינמיקה עצמאית ממש.

        זהו תהליך מרכזי ועיקרי ממש בצריכה. אנשים מתמכרים, צורכים וצורכים, כרישים נכנסים לנישה, יותר ויותר, מתחרים, על ידי הורדת מחירים, מבצעי חדירה וכדומה.

        להתראות

        אהבתי

  3. מה שאתה כותב אינו נכון, כי נוסף תמריץ. ולא סתם קוראים להזרמת כספים לתקציב: "תמריצים". יש תמריץ עבור אנשים לייצר יותר או לפתוח עסק וכדומה, כי הם יודעים שיש כסף לאנשים לקנות מהם. ככה שזה לא שכל העולם נותר דומה, ורק כמות הכסף יורדת. העולם משתפר כי התמריצים בו משתפרים.

    Liked by 1 person

    1. כבר לוקאס הראה במחקריו שיש גבול לתמריץ של הדפסת כסף. בשלב מסוים החברה מסתגלת לכך והמשק חוזר למצב עמיד.
      אני לא אומר שאין השפעה חיובית על התעסוקה. רמת התעסוקה בשנים שבהם הודפס כסף בגרעונות תקציביים אופיינו ברמות אבטלה נמוכות יותר מאשר התקופה המוניטרית הנוכחית. אני רק טוען שיש לכך מחיר. גם למערכת כבישים או ביטחון יש מחיר שמומן בעזרת מיסים. אבל אף אחד לא טוען שהם מופיעים יש מאין. מעבר לכך ממשלות נטו להיכנס לסחרור אינפלציוני שהדגיש את המחיר עוד יותר בעיני האוכלוסיה וכך זירז את נטישת הנוהל של גרעונות תקציביים. לטעמי אם המחיר היה על השולחן ניתן היה לנהל דיון מושכל יותר וברור יותר ואולי להימנע מסחרור אינפלציוני.
      לבסוף הדוגמא של הלירטה האיטלקית (ודומני שגם הין היפני) והאגורה הישראלית מראה שלמרות כל התמריצים לפעמים הדפסת כסף לא מרחיבה את המשק ומטבעות נמוכים פשוט ננטשים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s