כניסת כסף חדש (המשך)

בפוסט הנוכחי נגלוש קצת למיקרו כלכלה ונדבר על מה הם מחירים. בפוסט הקודם טענו כי כניסת כסף חדש למערכת כלכלית עומדת לא תשנה דבר מבחינה ריאלית ורק תביא לשינוי מחירים רוחבי של המוצרים שיביא בתורו לאובדן ערך של מטבעות נמוכים. מדוע זה כך?

הסיבה שהמחיר של מוצרים נובע מגורמי רקע שאותם כניסת כסף חדש לא יכולה לשנות. גורם רקע אחד הוא מערכת ההעדפות שלנו. האם אנחנו מעדיפים קוטג' או גבינה לבנה. דירה בתל אביב או בית בטבריה ועוד. אם יש לנו מערכת העדפות כזו שלמה ועקבית (ואני מניח שיש לנו) נוצרת ממנה גם מערכת העדפות של מוצרים שאותם ניתן לתמחר במערכת מחירים של כסף. את מערכת ההעדפות הזו ניתן גם לתאר כפונקציית ביקוש של כמות מוצרים קיימת בהתאם למחיר שלהם. מנגד גם בייצור המוצרים קיימת מערכת של אפשרויות ייצור לכל מוצר ומוצר אשר אינן מוחלטות אלא יחסיות (מה שמכונה עקומות התמורה שאליהן לא נכנס כרגע). מאותה כמות חלב בטכנולוגיה הקיימת כרגע אני יכול לייצר כמות מסוימת של רק קוטג' או כמות מסוימת של רק גבינה לבנה או כמויות משתנות של גבינה לבנה וגבינת קוטג'. הדבר נכון גם לדירות בתל אביב או בתים בטבריה. אפשרויות הייצור בהתאם למלאי הקיים ולטכנולוגיה עכשווית מגדירות לו מציאות קיימת שממנה אינני יכול לחרוג. גם את אפשרויות הייצור הללו (כולל הפצתם) אני יכול לתמחר במערכת מחירים של כסף. ועל בסיסם אני יכול להציג פונקציית היצע של המוצרים הקיימים בהתאם למחירם הכספי. המפגש בין פוקנציות הביקוש וההיצע מוביל לנקודת שווי משקל על מוצרים נמכרים במחיר מסוים.

בזמנו קראתי אנשים שטוענים שאין דבר כזה נקודת שווי משקל בשוק. הם טועים. ברגע שיש עסקה עם מחיר בין קונה למוכר ישנו גם שווי משקל. בלי זה לא הייתה עסקה. השאלה אם ישנו שווי משקל כללי איננה מוגדרת היטב. העובדה היא שישנם עיסקאות יוצרת רשת של שווי משקל שעל בסיסה ניתן לטעון שיש שווי משקל כללי. ניתן לתהות אם שווי משקל כללי הוא מיטבי (קנת ארו וז'ורז' דברה ניסו להגדיר את התנאים לכך) אבל בכל מקרה יש שווי משקל כאשר ישנה עסקה.

כניסת כסף חדש למערכת תשנה אולי את החלוקה הפנימית ואולי תגרום לשינוי בגורמים השונים של שווי המשקל (למשל על ידי גידול במחקר ובפיתוח שיביא לקפיצה טכנולוגית ולהתרחבות כלכלית או בבניית תשתית תעשייתית שתאפשר ייצור רחב) אבל הוא לא יכול לשנות את עצם הקיום של מערכות העדפות סופיות של צרכנים ושל אפשרויות ייצור סופיות של ייצרנים. מסיבה זו גם אם יחול שינוי בצורת השווי משקל לא יחול שינוי בקיומו של מערכת של שווי משקל סופית. אותם כוחות שהביאו לשווי משקל קודם יחזירו אותה לשווי משקל (גם אם לא לגמרי זהה) חדש. התוצאה תהיה פשוט תזוזה מערכת הערכים שנוצרה בשווי משקל למערכת ערכים חדשה בלי שינוי אמיתי של המציאות. השינוי שיווצר יתרחש כמובן על חשבונם של אלו שהחזיקו בכסף קטן ושבנקודת השווי משקל החדשה מגלים שכספם איבד מערכו וכתוצאה מכך נאלצו לצמצם את הצריכה שלהם.

כלומר, גם אם תמריץ ואלרום צודקים שכניסת כסף חדש למערכת תשנה משהו בצורה של מערכת שווי המשקל החדשים (מה שבהחלט יכול להתברר כמוטעה) זה בא על חשבון גורמים אחרים במערכת. ולכן זה עדין סוג של מס. אני מוכן לסייג את הטענה שלא ישתנה דבר מבחינה ריאלית; אולי משהו ישתנה, אבל זה לא משנה שזה בא על חשבון אנשים אחרים שקודם החזיקו כסף קטן שעכשיו שווה פחות וזה לא משנה שהרבה פעמים הכניסה של כסף חדש לא באמת משנה את מערכת האפשרויות הקיימת אלא רק מבצעת חלוקה מחדש של משאבים שאולי משרתים ואולי לא את מערכת ההעדפות של הצרכנים. לכן באופן כללי אני מעדיף לתאר זאת כעניין חלוקתי בלבד עם שינוי על מערכת הערכים הקיימת במקום כתמריץ לצמיחה נוספת.

3 תגובות בנושא “כניסת כסף חדש (המשך)

  1. מענין, הרבה דברים סבוכים פה. רק לא הבנו למה זה סוג של מס בדיוק לשיטתך ? המס בא מלמעלה למטה. מן השלטון, בחקיקה (וחקיקה בלבד) על הצרכנים או האזרחים. אבל, עם שיווי משקל כלכלי מתערער, מסיבה כלשהיא, למה זה סוג של מס אם כך ?

    ואתה שוב לא לוקח בחשבון שאפשר להגדיל את נפח העוגה של הצריכה. כלומר, אותה כמות של צרכנים, פשוט צורכים יותר, ומתמכרים יותר. מה שמפריך את עקומת התמורה אכן. כי אם יש כמות נתונה של עץ כפי בהמחשה בויקיפדיה, ואפשר לייצר רק X של ארונות או אוניות, צריך לקחת בחשבון: יבוא. לקחת בחשבון, ארונות מפלסטיק. אוניות נניח מחומרים חדשניים, כפי נניח סיבי פחמן. כלומר, השאלה המרכזית היא זו תמיד:

    האם הכלכלה סיזיפית. צומחת. צורכת. מייצאת.מיבאת.חדשנית. מה הסביבה העסקית? ולא תיאוריות ליבתיות מקובעות כמובן.

    כנ"ל עסקאות החלף, בין כסף ישן לחדש.

    אבל, מענין.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s