כניסת כסף חדש – מימון הוצאות ביטחון בישראל

בפוסט הקודם ראינו כיצד ניצלה ספרד את ההופעה של מרבצי כסף חדשים להעביר טובין לידה שאפשרו לתחזק צבא שחרג מכוחה הכלכלי הראשוני. בפוסט הנוכחי נדון בתופעה דומה שכבר לא התרחשה על מתכת כסף אלא על בסיס כסף נייר במדינת ישראל. נבחן כיצד מצד אחד קיצץ בן גוריון בגודל צבא הקבע כדי להפסיק מימון גרעוני על ידי הדפסת כסף ומאידך כיצד מימנה ישראל את הגידול של הוצאות הביטחון שלה בעזרת הדפסת כסף. שני המקרים יבהירו שוב את אופיה החלוקתי של הדפסת כסף ולכן את הצגתה כמס.

עם קום המדינה נמצאה ישראל במשבר אדיר. מצד אחד קום המדינה אפשר סוף סוף לעליות הגדולות להתרחש לאחר עשרות שנים של ספרים לבנים בריטיים. בבת אחת אוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה ויותר כשגלויות שלמות חוסלו במכה אחת. מן הצד השני מלחמת העצמאות חשפה את גודל האיום הביטחוני על ישראל במסגרת מלחמת העצמאות גייסה ישראל 100 אלף לוחמים מתוך אוכלוסיה של 600 אלף (16% מהאוכלוסיה) וגם עם תום הלחימה החזיקה צבא קבע גדול יחסית. הדרישות הסותרות מתחו את יכולתה של הממשלה לתפקד. לא נכנס כאן לכל שאלות המימון רק נעיר שהדרישות הסותרות גרמו לתקציב הממשלה לחרוג מהכנסות שלה. את הפער בין הכנסות להוצאות פתרה המדינה החדשה על ידי הדפסת כסף. שר האוצר הוציא הוראה לבנק ישראל החדש להדפיס כסף באופן מיידי. הדפסת הכסף חלקה מחדש את הטובין במשק. אלו שהחזיקו בכסף ישן מצאו שערך הכסף בידיהם נפגע ונאלצו להקטין את הצריכה. מנגד הממשלה יכלה להעסיק יותר אנשי קבע בצבא. אולם הרצון להתמקד בקליטת עליה ובצמיחה לצד הפגיעה באיכות החיים כתוצאה מהקטנת הצריכה, השוק השחורועליות המחירים חייבו עת הממשלה לעשות פשרות כואבות.

ראש הממשלה ושר הביטחון בן גוריון החליט כי כדי להפסיק את הפגיעה במגזר האזרחי הצומח הוא יקצץ בגודל הצבא וכך יוכל להפסיק את הדפסת הכסף כמקור מימון. זה אמנם כלל סיכון שלישראל תסתכן במלחמה עם צבא מוחלש. הרמטכ"ל יגאל ידין התנגד לכך בתוקף. אולם בן גוריון החליט לקחת את הסיכון ולפטר 11 אלף אנשי קבע. מרדכי מקלף הסכים לקבל אחריות על הצבא המוקטן למשך שנה והחליף את יגאל ידין שהתפטר במחאה. הקטנת הצבא השיגה את מטרתה ואפשרה לישראל להפסיק את הדפסת הכסף כדרך מימון של ההוצאות הממשלתיות.

20 שנה לאחר מכן חזרה הדפסת הכסף כדרך למימון הוצאות אבל הפעם עם תוצאות חמורות הרבה יותר. למעשה השינוי התחיל כבר קודם לאחר מלחמת ששת הימים. הניצחון במלחמה לא הביא את ישראל רגיעה מבחינה ביטחונית. מלחמת ההתשה שפרצה מיד לאחר מכן והצורך להתבסס צבאית בשטחים החדשים הביאו לעלייה חדה של תקציב הביטחון בכלל התוצר של המשק. אם עד מלחמת ששת הימים היה חלק הביטחון בכלל התוצר בסביבות כ10% לאחר מלחמת ששת הימים הוא נסק לסביבות 20%. חלק גדול מהנסיקה ממונה בעזרת מימון גרעוני (מה שכלכלנים מכנים הדפסת כסף). העניינים קצת התמתנו ב1972 אך אז פרצה מלחמת יום הכיפורים. תחושת הכישלון של מלחמת יום הכיפורים, ההרס של אמצעי לחימה בקרבות הקשים והתחושה שצה"ל צריך לשדרג את עצמו הביאה להגדל חלק הביטחון בתוצר לעלות ל30% מכלל התוצר הלאומי. לצד הצרות הללו התווסף משבר הנפט העולמי שגרם לעליית מחירים ריאלית עולמית. הדרך העיקרית לממן את הגדלת שיעור הוצאות הביטחון במשק עברה דרך הדפסת כסף. שוב הדפסת כסף חילקה מחדש את הטובין במשק והעבירה חלק גדול מהם להוצאות הביטחון. התמשכות הגדלת ההוצאות גם לתוך שנות השמונים ומלחמת הלבנון הראשונה הביאה את ישראל לפשיטת רגל. פשיטת הרגל הוכרזה רשמית בתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. במסגרת התוכנית החלה תוכנית קיצוץ גדולה של הוצאות הביטחון של ישראל והיכולת להדפסת כסף של הממשלה הופסקה בהדרגה והועברה לניהול האוטונומי של בנק ישראל.

שני המקרים שראינו מדגימים לנו שוב כיצד הדפסת כסף מאפשרת חלוקת משאבים חדשה בשוק. מי שקיבל את הכסף יכל להעביר לידיו טובין שלולי הדפסת הכסף הם היו נמנעים ממנו. מי שנפגע היו האזרחים שהחזיקו קודם בכסף ומצאו עכשיו שערכו הולך ופוחת בקצב מסחרר. התנועה של המחירים על ציר המספרים בעקבות הדפסת הכסף גרמה לכך שהכסף שבידיהם איבד מערכו עד שכמו האגורה וחמש האגורות יצא לגמרי מהמחזור. אלו היו השנים הקשות של ההיפר אינפלציה בישראל. בניגוד לבן גוריון שהיה שיעור קומה, לקח את הסיכון וחתך את ההתפרצות האינפלציונית באיבה, יורשיו התבררו כחלשים הרבה יותר ולא העזו להפסיק את הדפסת הכסף בזמן. נדרשה תוכנית ייצוב הכלכלית כדי להפסיק את הדפסת הכסף ובמהלכה נלקח הכוח מהפוליטיקאים.

בפוסט הבא ניקח הפסקה מהצד הכלכלי ונדון בצד הפוליטי של הדפסת כסף.

אני מצרף כאן כמה טבלאות מהספר כלכלת ביטחון של יעקב ליפשיץ. בטבלות הבאות ניתן לראות את חלק הביטחון מהתל"ג:

ניתן לראות כיצד בעקבות הקיצוצים של בן גוריון ההוצאה לביטחון הצטמצמה אחרי 1951. כמו כן ניתן לראות כיצד היא התחילה להתנפח אחרי מלחמת ששת הימים, עברה צמצום קטן בתחילת שנות השבעים ואז קפצה ל32% מהתמ"ג אחרי מלחמת יום כיפורים.

ההוצאה הביטחונית המשיכה להיות גבוהה עד התוכנית הכלכלית של 1985 שהחלה את הצמצום הקבוע שלה. בטבלה הבאה ניתן לראות את המרכיבים השונים של מימון ההוצאה הביטחונית כולל מימון מהדפסת כסף (המכונה מימון גרעוני). לצערנו בגלל שינוי תחשיב הנתונים של מימון גרעוני הם רק משנות השמונים אבל הם מספקים להראות כיצד הדפסת כסף אפשרה לתת לתקציב הביטחון הרבה יותר ממה שהיה לו.

2 תגובות בנושא “כניסת כסף חדש – מימון הוצאות ביטחון בישראל

  1. י.ד,

    ראוי לציין אגב, שסוגיה יותר מודרנית בתקציב הביטחון, כרוכה בתפיסה דינמית ועדכנית של הוצאות הביטחון.

    בזמנו הוקמה ועדת לוקר, והמסקנות שלה היו אכן, לשים דגש על תפיסה עדכנית ודינמית, עם עוגני תקציב וכו….

    בטח תמצא ענין.

    כאן בויקיפדיה (הוועדה לבחינת תקציב הביטחון):

    https://he.wikipedia.org/wiki/הוועדה_לבחינת_תקציב_הביטחון

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s