השפל הגדול 1929-1939

אחד הטיעונים החוזרים ונשנים נגד דיפלציה זה שהיא תביא אותנו למלחמת עולם. הא הוכחה שהיא עשתה זאת קודם. מתי? בשפל הגדול בשנות השלושים. אותם כותבים מתעלמים מעשרות שנים של דיפלציה שהייתה מלווה בצמיחה במאה התשע עשרה שמשום מה לא הובילה אותנו למלחמת עולם (אלא אם כן תטען שמלחמת העולם הראשונה פרצה בגלל דיפלציה, טענה משונה לכל הדעות).

אין ספק שדפלציה העמיקה את השפל הגדול. בנוסף קיים קשר להחלטה להפסיק את הרחבת האשראי הגדולה שהייתה בשנות העשרים (שאותה גינו ומגנים המונוטריסטים מאז ועד היום). עם זאת ראיית הדפלציה כגורם העיקרי של השפל הגדול לוקה לדעתי בחסר. לשפל הגדול היו עוד כמה גורמים ריאליים שכדאי להרחיב לגביהם. האחד הוא מלחמת העולם הראשונה והשני הוא מלחמת המכסים שארה"ב בטירוף מוחלט החליטה לפתוח ב1930. בלעדיהם סביר להניח שהדיפלציה ואפילו נפילת הבנקים היתה נרשמת כעוד אירוע בעקבות הרחבה מוניטרית רחבה (ראה במאמר של BIS את השפל של תחילת המאה העשרים בעקבות ההתרחבות המוניטרית שהייתה עם גילוי הזהב באוסטרליה ובדרום אפריקה).

מלחמת העולם הראשונה הרסה את אירופה. עשרות שנים של צמיחה כלכלית מתמדת וגידול ברווחה נשאבו למלחמה הרסנית שהרסה את אירופה, הרגה מיליוני גברים ופירקה את הסדר הכלכלי שהיה קודם. המלחמה הותירה את צפון צרפת חרבה, את אזורי הקרבות במזרח אירופה מוכים ואת הסדר הפוליטי מעורער יותר מתמיד. רזרבות הזהב של בריטניה וצרפת חוסלו, המרחב המרכז והמזרח אירופי פורק לקבוצת מדינות קטנות שניסו לשרוד ועל הדרך פרקו עם מכסי מגן את המערכת הכלכלית המשולבת שהייתה באירופה לפני המלחמה (בהמשך נסביר כיצד פירוק מערכת כלכלית גלובלית על ידי מכסי מגן מצמצם את עקומת התמורה). המלחמה הותירה את מדינות אירופה בעלות חוב אם כתוצאה מהלוואות בזמן המלחמה ואם כתוצאה מקנסות אחרי המלחמה. גרמניה הייתה חייבת לצרפת, צרפת לאנגליה ואנגליה לארצות הברית (מה שאפשר לאירים לקבל עצמאות מהבריטים). ברית המועצות התנערה מחובות רוסיה הצארית למערב בטענה שהיא משטר אחר. הניסיונות לבטל את מערכת החוב הכוללת כשלו; זכורה לרע תגובתו של הנשיא האמריקאי קולידג' לשר האוצר צ'רצ'יל כאשר הוא הציע זאת: "כסף הוא כסף". בכך קולידג' התגלה כאדם קטן ושפל שלא מסוגל להבין שלצד מערכת השיקולים הכלכלית יש גם מערכת שיקולים מדינית. כדי להשתחרר מהחוב החיצוני (וגם הפנימי שנוצר בעקבות מלוות חובה פנימיים) שחקו הגרמנים את המטבע שלהם ויצרו היפר אינפלציה בגרמניה ובכך רוששו את כל המעמד הבינים הגרמני שעדין החזיק אחרי המלחמה (ההיבט הכלכלי פוליטי של הדפסת הכסף פה ברור למדי). כדי להמשיך לממן את רמת החיים שלהם למרות הנפילה הכלכלית ולסבסד את החובות שלהם נגררו האירופאים ללקיחת אשראי מהשוק האמריקאי. גלגול החובות יכל להימשך כל עוד ארה"ב המשיכה עם הרחבת האשראי שהיא התחילה איתו עם הקמת הבנק המרכזי ב1912 אך ב1929 פרץ המשבר יחד עם בהלת בנקים והרחבת האשראי פסקה והפגישה את האירופאים עם המציאות הכלכלית האמיתית של פוסט מלחמת העולם הראשונה. היבשת הייתה הרוסה ובנסיגה מבחינה כלכלית לעומת התקופה שלפני המלחמה ולא היה בכוחה לממן את רמת החיים שהיא שאפה אליה. הסיכוי להחזר החובות קרס ויחד איתו קרסו עוד ועוד בנקים אמריקאים.

עד כאן תיארנו שני רגליים של השפל הכלכלי הגדול האחד ריאלי, מלחמת העולם הראשונה וההשלכות שלה, והשני מוניטארי, הרחבת האשראי של הבנק המרכזי האמריקאי. אולם ב1930 באו האמריקאים והוסיפו את הרגל השלישית ששפכה בנזין על האש והפכה אותה לשריפה אמיתית. ב1930 החליט הקונגרס האמריקאי לעזור לכלכלה האמריקאית והעביר חוק מכסי מגן נגד תוצרת חוץ. החוק פתח מלחמת עולם של מכסי מגן נגד התוצרת האמריקאית. צריך להבין, בתחילת המאה העשרים הפכה ארצות הברית ליצואנית ונהנתה מעודף מסחרי ניכר. רבע עד שליש מהתוצר האמריקאי הופנה לייצוא. מלחמת המכסים שפתחה ארצות הברית פגעה בראש ובראשונה בארצות הברית עצמה. זה לא היה יריה לרגל אלא יריה לראש.

כדי להבין מה מלחמת מכסים עושה צריך להבין מה מחולל מסחר בין לאומי. הראשון שניסח זאת היה הכלכלן דוד ריקרדו עם רעיון היתרון היחסי (רעיון זה הוא גם הבסיס לעקומת התמורה שתיארנו קודם). מהו יתרון יחסי? ניקח שני אנשים אחד רופא ואחד גנן. הרופא הוא גם גנן חובב. הוא עד כדי כך גנן טוב שהוא יותר טוב מהשני שהוא גנן במקצועו. עם זאת כרופא הוא מרוויח 100 אלף בעוד שכגנן הוא ירוויח 10 אלף. הגנן השני הוא גנן פחות טוב ולכן הוא יעשה את אותה עבודה ב15 אלף. עם זאת עדיף לרופא לשכור את הגנן השני שהוא פחות טוב כדי לעבוד כרופא מאשר לחלק את הזמן בין רפואה לגננות. זהו היתרון היחסי. כאשר אנו פותחים שוק למסחר בין לאומי אנו מעודדים מדינות לפעול על פי היתרון היחסי שלהן. מדינה יכולה להתרכז ולהפנות את כל גורמי היצור שלה ליצור א בהסתמכה על יבוא של ב ממדינה אחרת. אם נתבונן בזה עם עקומת התמורה, עקומת התמורה של אותה מדינה זזה כלפי חוץ כיון שהיא עכשיו יכולה להנות מצריכה של הרבה יותר א וב כתוצאה מההתרכזות שלה ביצור של המוצר א בה יש לה יתרון יחסי והסתמכות על יבוא של מוצר ב שלמדינה ב יש יתרון יחסי. כך שתי המדינות צורכות יותר. מלחמת מכסים מפרקת את המערכת הזו. מדינה א צריכה עכשיו לייצר גם ב וגם א. חלק מגורמי היצור שקודם הופנו לייצר רק א צריכים לעבור לייצר גם ב. לא תמיד הם מתאימים לכך. לוקח זמן לעשות התאמות (לבנות מחדש את המפעלים, להכשיר עובדים מחדש ועוד). אולם במציאות אין רק א וב יש אין ספור מוצרים המשמשים כגורמים בשרשרת היצור הסופית. מלחמת מכסים משבשת את כל שרשרת הייצור ומכריחה כל מדינה לעבוד באופן אוטרקי. התוצאה תוהו ובוהו כלכלי ונסיגה כלכלית. בפוסט על צמיחה ודפלציה דיברנו כיצד התרחבות עקומת התמורה מורידה מחירים בעקבות ירידת העלות האלטרנטיבית שלהם. הצטמצמות של עקומת התמורה פועלת הפוך, העלות האלטרנטיבית עולה ואיתה יש גם עליית מחירים. מה שקודם ניתן היה להשיג בזול כי וויתרנו על מעט עולה עכשיו יקר כי אנחנו מוותרים על הרבה. מלחמת מכסים בין מדינות מצמצמת את עקומת התמורה ומביאה לעליית מחירים. כך מוסברת התופעה המוזרה של השפל הגדול שלצד ירידת המחירים במשבר כתוצאה מהמשבר המוניטרי מצאו את עצמם מיליוני אנשים בלי יכולת לצרוך מוצרים. המחירים היו גבוהים מידי בשבילם. המשבר המוניטרי הביא לדפלציה אבל המשבר הריאלי של צמצום עקומת התמורה בעקבות מלחמת המכסים הביא לאינפלציה שהם לא יכלו לעמוד בה. שתי התופעות קרו במקביל כי היה מדובר בשני משברים שונים בו זמנית האחד מוניטרי והשני ריאלי. לפתרונות הקיינסיאנים היה השפעה מועטה כיון שהיה צריך לשנות את כל מבנה היצור ממבנה יצור המסתמך על יתרון יחסי בין לאומי למבנה יצור אוטרקי הפועל באופן מקומי. זו הסיבה מדוע ההסברים המוניטריים לשפל הגדול לוקים בחסר, הם מתעלמים מהמשבר הריאלי שהיה הן באירופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והן בארצות הברית בעקבות מלחמת המכסים ההרסנית.

האם ארצות הברית יכלה למנוע את פריצת השפל באמצעות המשך מדיניות הרחבת האשראי? זו מחלוקת כלכלית בין המונטריסטים בראשות מילטון פרידמן ובין האוסטרים בראשות מיזס ורות'בארד. המונטירסטים דורשים את הרחבת האשראי לשבח ואת הגבלת האשראי בעקבות ההצמדות לתקן הזהב לגנאי ולכן סבורים שהבנק המרכזי היה חייב להתנתק מתקן הזהב כדי להמשיך את הרחבת האשראי. האוסטרים דורשים את הרחבת האשראי לגנאי ולכן סבורים שהפסקת הרחבת האשראי הייתה מחויבת המציאות ועדיף שלא הייתה מתרחשית מלכתחילתה. לקיינסיאנים אין ממש עמדה ברורה (אם כי הם מתנגדים באופן חריף לזרימת האשראי החופשי בין מדינות באופן לא מבוקר בידי המדינה וניסו לממש את הביקורת שלהם בהסכמי ברטון וודס). הם במחנה המונטריסטי אבל הם סבורים שהמשך הזרמת הכסף היה צריך להיות בכלים פיסקאליים. כל הצדדים מסכימים שמלחמת המכסים הייתה נוראה ואיומה והפכה משבר מוניטארי לשפל כלכלי הרסני לחלוטין.

האם השפל הכלכלי הוא האחראי היחידי למלחמת העולם השניה? לדעתי לא. היו עוד הרבה גורמים נוספים אך ללא ספק היה לו את ההשפעה שלו. עם זאת להסביר את השפל הגדול בכלים מוניטאריים בלבד תוך התעלמות מההיבטים הריאליים של מלחמת העולם הראשונה ומלחמת המכסים האמריקאית זה חוסר הבנה היסטורי שצריך לסיים.