עליית ריבית והורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי (הקדמה)

בפוסטים הקודמים דיברנו מה זה כסף, מה זו צמיחה ומה הקשר בין צמיחה לבין ירידת מחירים, מדוע הדפסת כסף היא עניין פוליטי ועשינו גלישה לשפל הגדול. בפוסט הנוכחי נדבר על מה שנתפס בעיני רבים כמיסתורין הגדול של הבנק המרכזי – קביעת הריבית.

הריבית לכאורה לא שייכת לבנק המרכזי. הריבית היא סך הכל מחיר ההלוואה. אני מלווה לך כסף ואתה תחזיר לי אותו בלוויית ריבית. מה תעשה בכסף? אפשר לצרוך אותו ואפשר להשקיע אותו. אם אתה משקיע אתה קונה מוצרים משתמש בהם ליצור מוצרים אחרים שאותם אתה מוכר ואת הכסף שקיבלת אתה מחזיר למלווה. בעצם גם השקעה זו צריכה של מוצרים אולם בגלל טיב הצריכה שיוצרת קשר בין ההלוואה היום להחזר ההלוואה בעתיד אנו מכנים את הצריכה הזו השקעה. החלוקה היא לא ברורה. אני קונה דירה למגורים, האם זו השקעה או צריכה? אני קונה מניות, האם זו צריכה או השקעה? ברור שמדובר כאן בצריכת מוצרים. יש לי דירה שבה אני גר ויש לי מניות שעליהן אוכל לקבל דיוודנדים ואותן אני אוכל לממש בעתיד. ועם זאת אפשר לראות זאת כהשקעה. כאשר אני נוטל הלוואה לקניית דירה אני צורך את ההלוואה אבל זו גם השקעה כי אני בתור גורם שעתיד להניב פירות בעבודה צריך לגור איפשהו (זו הסיבה שיש התר עסקה למשכנתא). כלומר, גם האדם עצמו הוא מוצר היוצר ערך עתידי ולכן קניית דיור בשבילו היא סוג של השקעה. כאשר אני קונה מניות מהנפקת מניות אני מאפשר לחברה המנפיקה לקנות מוצרים שאותם היא תוכל למכור ולתת לי דיוודנדים. החלוקה בין מוצרי צריכה לבין מוצרי השקעה היא נכונה אם כן לצרכים מסוימים אך לצורך צרכים אחרים כמו חישוב עליית מחירים היא מוטעית לחלוטין. אם מחיר המניות עולה אני כחוסך נפגע מכך. אותו דבר אם מחיר הדירה עולה אני מוצא את עצמי גר ביחידת דיור אצל ההורים. יש לכך השפעות מסוימות. יכול להיות שמדד המחירים היה עולה הרבה יותר אם מחירי הדירות היו נכללים בו. יכול להיות גם שבעקבות כך היה מתברר שהשכר הריאלי לא עלה בישראל ב10 שנים האחרונות (ראו את השאלה שאני שואל את אורי כץ כאן). ברור שאם יש לי העדפה חזקה לגור בדירה קנויה כמו שיש למרבית האנשים בישראל, עליית מחירי הדירה פוגעת ברווחה שלי. הוצאת מחירי הדירות מהמדד לא תשקף את הפגיעה הזו. אני יכול להבין שמדדי מניות הם תזזיתיים ולכן קשה להכניס אותם למדד אך בטווח הארוך עליית מחירי המניות פוגעת בי גם כן כחוסך.

ההקדמה הזו חשובה כדי להבין שהחלוקה בין צריכה להשקעה וחיסכון נעשית כן לצורך מטרה מוגדרת מאד. במהות אין הבדל ביניהם ורק לצורך ההבנה של הדינמיקה הכלכלית אני מציג אותה כאן. אם ריבית היא מחיר ההלוואה כיצד נקבע המחיר? כמו כל מחיר בכלכלה על ידי היצע וביקוש. יש היצע של חוסכים ויש ביקוש של לווים. ככל שהחיסכון גדל מחיר ההלוואה יורד ומנגד ככל שהחיסכון יורד מחיר ההלוואה עולה. אותו דבר צד השני אצל הלווים. ככל שהמחיר גבוה יותר יהיו פחות לווים ומנגד ככל שהמחיר נמוך יותר יהיו יותר לווים. המפגש בין עקומת החוסכים לעקומת הלווים קובע את מחיר הלוואה. הוא גם קובע את את כמות החיסכון במשק וגם את כמות ההלוואות (שבעצם זהה בין החיסכון להלוואה):

אז אם אנחנו חוסכים כמות מסוימת מתוך ההכנסות שלנו שאותו אנו משקיעים, את שאר ההכנסות שלנו (להוציא צריכה ממשלתית) אנו יכולים להוציא על צריכה. כלומר, אם אנו חוסכים 20% מההכנסות שלנו בניכוי מיסים, אנו יכולים לצרוך את שאר 80%. זה מאד חשוב כי כפי שנראה בהמשך להתערבות הבנק המרכזי בקביעת שער הריבית יש השפעה על רמת הצריכה שלנו.

3 תגובות בנושא “עליית ריבית והורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי (הקדמה)

  1. קצת בלבלת אותי. הרי הבנק המרכזי קובע את הריבית ככלי לעודד. לעודד השקעה במניות, בצריכה וכו. אפילו דברים שאני לא יכולה לחשוב עליהם.
    אם הוא מעלה את הריבית אז משקיעים במטבע ישראלי ואז יש ביקוש לשקל שמחזק אותו מעודד השקעה בו וחוזר חלילה.
    מחירי דירות עולים ויורדים בין השער לפי ערך הריבית כמובן. בעבר דירה לא היתה השקעה כלכלית אלא רגשית. אם הריבית תעלה מחירי הדירות יצללו. גם זה קרה. כמובן שזה עלול לצור משבר כלכלי אז לא יעלו את הריבית.
    מניות. דחפו אותנו ב8 השנים האחרונות לקנות מניות.

    אהבתי

    1. סליחה על העיכוב (שבת וכו').
      אז מה הבלבול כאן?
      נכון, כך פרשנים כלכליים נוטים לפרש את המטרות של בנקים מרכזיים בקביעת שער הריבית. לדעתי המטרות עצמן של בנקים מרכזיים הן קצת שונות. את יכולה לעקוב אחר itamar caspi בטוויטר שעל הדרך מציג את נקודת המבט של הבנקים המרכזיים עצמם על הפעילות
      שלהם. הפוסטים כאן באים לדון במדיניות הזו אך כדי להבין אותה נכונה צריך להבין את שוק הריבית שבתוכו היא מתבצעת. ואגב אורחא הצבעתי על הבעייתיות בהבחנות הכלכליות שיש בין השקעה וצריכה למשל בדירות ובמניות. העובדה שיש ממד רגשי לקניית דירה לא הופך את ההעדפה של קניית דירה ללא לגיטימית. זכותם של אנשים לממש את ההעדפות שלהם.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s