רגע הפספוס של רוסיה

קצת אתנחתא היסטורית מהדיונים הכלכליים המייגעים שהתפרסמה בבלוג הראשי (י.ד.):

י.ד.

אחת התגליות של מלחמת רוסיה אוקראינה היה כותב בטוויטר קמיל גליב. הכתיבה החריפה שלו על רוסיה הייתה מאירת עינים מבחינה היסטורית ותרבותית. כבר עשרים שנה מטרידה אותי שאלה על רוסיה הפוסט סובייטית – מדוע רוסיה לא הפכה למדינה תעשייתית נורמלית? תשובתו של קמיל שהיא מעולם לא הייתה מדינה תעשייתית נורמלית. למעשה גם הקומוניסטים לא הפכו אותה למדינה תעשייתית נורמלית. תחת שלטונם היא נשארה עם אותו דפוס כלכלי קבוע. מדינה פריפריאלית מבחינה כלכלית המספקת מוצרי גלם וצורכת מוצרים מוגמרים. בעצם לא שונה בהרבה מברזיל ומדינות קולוניאליות אחרות. מדינות הליבה התעשייתיות היו אנגליה, הולנד, ולאחר מכן בתקופה המודרנית גרמניה, ארה"ב ויפן. רוסיה נשארה בתפקיד המדינה הפריפריאלית. החל מגילוי הנתיב הארקטי לרוסיה במאה ה16 על ידי האנגלים ספקה רוסיה מוצרי גלם למערב התעשייתי. הדפוס הזה נמשך גם בתקופה הקומוניסטית והוא נמשך גם בתקופה הפוסט קומוניסטית. ההתמקדות של משטר פוטין בשליטה על יצוא הנפט וההתבססות של הכלכלה הרוסית על נפט משמר אותה באותו…

View original post 647 מילים נוספות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s