האם ישראל יכולה להימנע ממשבר?

בפוסטים הקודמים הסברנו כי העלאת הריבית תביא להקטנת כמות הכסף במשק. המטרה היא בלימת הלחצים האינפלציונים אולם בעקיפין הקטנת כמות הכסף תמנע את החזר החוב של בועת האשראי שנבעה מההרחבה המוניטרית של 15 השנים האחרונות. וכתוצאה מכך ישראל תקלע למשבר מהסוג שחוו ארה"ב ואירופה במשבר הסאבפריים ב2008. ועולה השאלה האם ישראל יכולה להימנע מהמשבר?

לדעתי כן דרך הצד הפוליטי של הדפסת כסף. הדפסת כסף היא סוג של מס. היא יכולה להפוך למס רשמי של המדינה. מצד אחד אנחנו רוצים להגדיל את כמות הכסף כדי שיהיה כסף לאנשים להחזיר חובות. מצד שני אנחנו רוצים שהגדלת כמות הכסף לא תתבטא בעליית מחירים ואינפלציה. ולבסוף אנחנו רוצים שהגדלת כמות הכסף לא תחזור ותגדיל את בועת האשראי כפי שהיא עשתה ב15 שנים האחרונות. כדי להשיג את שלושת המטרות הללו ישראל יכולה לעשות עיסקה משולשת.

הממשלה בחוק התקציב תדפיס כסף ותעביר אותו לתקציב שלה. במקביל בחוק התקציב הממשלה תצמצם את המיסים בסך כמות הכסף שהתווספה וכך תלחם באינפלציה. וכדי למנוע את התרחבות בועת האשראי בנק ישראל יצא משוק ההלוואות ויפסיק להלוות כסף לבנקים כדי להלוות ללקוחות. כך כל הצדדים יצאו מורווחים. הממשלה לא תצטרך לצמצם את הוצאותיה במכה. המחירים של המוצרים ירדו כתוצאה מירידת המיסים הישירים. בועת האשראי לא תתפוצץ ותביא לפשיטת רגל המונית של אזרחים ובנקים. ובנק ישראל ירד מהנמר שהוא גידל על ידי בועת האשראי.

זה יביא לשינוי גישה אצל לא מעט אנשים. הרבה כלכלנים מאמינים כי אי אפשר לסמוך על המערכת הפוליטית בעניין הדפסת כסף. אם זה נכון אז אי אפשר לסמוך עליה בשום עניין, לא במלחמות ולא בהסכמי שלום. כלכלנים מצביעים על שנות השבעים שבהם התנפחה האינפלציה כתוצאה מהדפסת כסף ושוכחים כי בשנות החמישים היה בן גוריון מספיק אמיץ כדי להפסיק זאת ובשנות השמונים הממשלה עצמה הביאה להפסקת הדפסת הכסף בתוכנית הכלכלית. מה שנדרש זה מסגור נכון של הדפסת כסף כמס. כאשר הממשלה תדפיס כסף זה יחקק כמס על האוכלוסיה בחוק התקציב. המסגור הנכון יתן תג מחיר להדפסת הכסף שאותו הפוליטיקאים והציבור יצטרכו לשקול.

הכלכלנים יוותרו על משאב שנותן להם יוקרה ועוצמה. ניהול כמות הכסף על ידי בנק ישראל באופן אוטונומי חיזק את עוצמתם במדינת ישראל. את המחיר שילמנו בדמות אי ירידה במחירים שמנעה מאיתנו להנות מפרות הצמיחה והעבירה אותם למשקיעים ולווים על חשבוננו. במקום לחסוך את הכסף ולהלוות אותו בעצמנו חסכה המדינה אותו על חשבוננו באופן כפוי. זה צריך להיגמר.

יש רבים המאמינים כי העונש על בועת האשראי צריך לבוא על ידי התפוצצות הבועה באופן כואב עם דיפלציה מכאיבה. אין לזה התכנות פוליטית. אני בהחלט בעד דיפלציה אבל בזמן הצמיחה ולא כחלק ממשבר רוחבי של פשיטת רגל רוחבית של הציבור. עדיף לשלם את המחיר של הדפסת הכסף על ידי הממשלה מאשר לקלוע את המשק כולו למשבר פשיטת רגל.

7 תגובות בנושא “האם ישראל יכולה להימנע ממשבר?

  1. די מבלבל
    "הממשלה תצמצם את המיסים הישירים בסך כמות הכסף שהתווספה וכך תלחם באינפלציה" – המיסים הישירים יורדים בעיקר מהעשירים יותר.רק הם ירוויחו מהעניין. מה זה יעזור? גם אם תוריד מיסים לכלל האוכלוסיה כוח הקניה יגדל, הביקושים יעלו אבל האם זה ימנע התפוצצות בועת אשראי?
    אם הבנקים לא יכולים להלוות יותר כספים, האם זה לא יצמצם את ההשקעות? לא יצמצם את מחזורי הכספים?
    מאחר ובנק ישראל קנה דולרים לא עדיך לו למכור אותם כעת במקום להדפיס כסף כדי לחזק את ערך השקל? זה יהיה כמו הורדת מיסים.

    Liked by 1 person

    1. כן. התלבטתי בעניין הניסוח. אני אוריד את המילה ישירים. הנקודה היא לאו דווקא עניין הביקושים כמו כמות הכסף החופשית במשק. אם כמות הכסף מצטמצמת היכולת להחזיר את החובות קטנה. אם הממשלה מגדילה את כמות הכסף הציבור יכול להחזיר את החובות שלו.

      ההשקעות יחזרו להיות תלויות בחסכונות של האנשים במקום בהטלת מס על הציבור לטובתם דרך הדפסת כסף. שאלת הדולרים היא שאלה נפרדת שתלויה במדיניות רזרבות מט"ח של מדינת ישראל. כנראה שמדינת ישראל רוצה להחזיק רזרבות מט"ח של דולרים ליום סגריר. זה לא קשור לחוזקו של השקל. נראה לי שהורדת מיסים ישירה תועיל יותר מאשר משחקים במטבע חוץ בלי לזלזל באפקט של שקל חזק על ירידת מחירי המוצרים המיובאים.

      אהבתי

    1. גם ככה הם הולכים להוריד את כמות ההלוואות לציבור עם העלאת הריבית אז שלפחות יהיה מקור אחר לכסף לכסות הלוואות קודמות.

      אהבתי

כתיבת תגובה