מתי פורץ המשבר?

אני מעלה כאן מודל שבנינו בזמנו נ.כ. ואני. מי שעקב אחרי הפוסטים האחרונים לא יתקשה לעקוב אחרי המודל. המודל בא להראות מדוע מדיניות מוניטרית עקבית במשק צומח שהאוכלוסיה בו לא מצטמצמת נועד לכישלון. הבנק המרכזי בשלב מסוים נאלץ להעלות את הריבית כדי למנוע התפרצות אינפלציונית והמשבר פורץ. אנחנו טוענים כי המשבר פורץ כאשר היחס בין כמות הכסף לבין הריבית שהציבור צריך לשלם מגיע לרמה מסוימת בעקבות העלאות הריבית באופן שמונע מהציבור לשלם את החובות שלו (אין מספיק כסף כדי לשלם ריבית לבנק והציבור פושט את הרגל). מי שאסף לנו את הנתונים לא עשה עבודה טובה. אז אם מישהו רוצה להשיג נתונים על רווחי הבנקים בשנות האלפיים מול כמות הכסף בארה"ב, באנגליה ובאירופה ומתוך זה לחלץ את היחס שבו המשבר פורץ – ושאולי יתרחש גם בארץ ישראל – מוזמן.

4 תגובות בנושא “מתי פורץ המשבר?

    1. הסיכום שלך גדול

      כאן נרצה להרחיב קמעא מדוע לדעתנו הדפסת כסף צריכה להיעשות באופן רשמי בחוק התקציב של הכנסת. ראינו במאמר שלהדפסת כסף ישנה השפעה חלוקתית על חלוקת פירות הצמיחה במשק. במקום לאפשר לציבור להנות מירידת מחירים כתוצאה מהצמיחה הביאה הדפסת כסף באופן מוניטרי לגידול בהשקעות וברווחי הבנקים על חשבון הציבור. הסיבה לכך פשוטה: ערך הכסף בידי הציבור נשחק לטובת הכסף החדש שנכנס למערכת דרך הלוואות מהבנקים וכתוצאה מכך פירות הצמיחה חולקו באופן שונה. חלוקה מחדש זו בידי הבנקים פוגעת ביסוד הבסיסי של דמוקרטיות ליברליות לפיו הגורם היחידי שיכול להעביר משאבים בין האזרחים שלא באופן חוזי דרך עסקאות הוא בית הנבחרים וגופים הנגזרים ממנו כמו בתי משפט ניתן לומר שזכותם של בנקים להדפיס כסף באופן פרטי כפי שהם עשו במאה התשע עשרה אולם זכות זו יכולה להתקיים אך ורק אם מתייחסים אליהם כאל גופים פרטיים הפושטים את הרגל עם התפוצצות הבועה. כאשר הבנק המרכזי מונע מבנקים לפשוט את הרגל כבר אי אפשר להתייחס אליהם כאל גופים פרטים והשיקול של רווח איננו יכול להיות השיקול היחיד. לאור זאת אנו סבורים שהדפסת כסף לא יכולה להמשיך להתבצע דרך הבנק המרכזי והמערכת המוניטארית אלא צריכה להתרחש באופן רשמי בחוק התקציב של כנסת ישראל.

      Liked by 1 person

כתוב תגובה לי.ד. לבטל