כניסת כסף חדש – המס הספרדי על אירופה

בפוסט הזה אני רוצה להדגים את הטענה שלי דרך דוגמא היסטורית של גילוי מכרות הכסף באמריקה עם הכיבוש הספרדי של אמריקה במאה ה16. ב1492 הפליג קולומבוס מערבה וגילה את אמריקה. תוך כשלושים שנה השתלטו הספרדים על מקסיקו ופרו והרסו את המדינות האינדיאניות הקודמות של האצטקים והאינדה. הן האצטקים והן האינדה החלו כבר לעבד מתכות רכות כמו זהב וכסף למרות שעדין לא הגיעו לעיבוד של מתכות קשות כמו ברזל. עם כיבוש הממלכות בזזו הספרדים אותם כמה שרק יכלו. זאת הייתה רק ההתחלה. גילוי מכרות הכסף של פיטוסי ומקסיקו הניבו לספרד אספקה קבועה של כסף למשך כמאתיים שנה שהגדילה את כמות הכסף בעולם פי שלושה וארבעה במהלך המאתיים שנים הללו. לפניכם גרף שמתאר את עליית כמות הכסף העולמית:

מקור

כפי שניתן לראות החל מ1500 הגדילה אמריקה את כמות הכסף בעולם במאות אחוזים בתוך 200 שנה. היות וכסף היה המטבע המקובל בכל רחבי העולם התרבותי הייתה לכך השפעה ניכרת. אם נניח שבקצב גידול של 2% כל שבעים שנים מוכפל הכמות אז אפשר להעריך בזהירות שכמות הכסף גדלה בסביבות 1-3% כל שנה ושנה. משמעות הדבר שהספרדים הטילו מס על התוצר העולמי ביחס של 1-3% מידי שנה בשנה. ההשלכות הגיאו פוליטיות על מערכת היחסים האירופית היו כבירות. במשך 150 שנה לאחר גילוי אמריקה היו הספרדים המעצמה המרכזית באירופה. הספרדים השתמשו במס שהם הטילו על כלכלת אירופה כדי להעביר לעצמם טובין ולוחמים שבעזרתם הם החזיקו את הצבא החזק באירופה למשך מאה וחמישים שנה. אם דימנו את הכסף לרשת שבה הכסף מהווה את הצינורות שדרכם הפרטים ברשת מעבירים טובין אזי כניסת כסף חדש מדומה להרחבת הצינורות שגורמת ליותר טובין ליפול לפרטים בעלי הצינור הרחב יותר. כניסת כסף חדש הרחיבה את הצינורות באירופה וגרמה לכך שיותר טובין נפלו לידים של הספרדים שאותם הם תרגמו ליותר לוחמים, יותר תותחים ויותר מבצרים. הכסף החדש לא יצר את הטובין הללו כמו שלמשל מהפכה תעשייתית או מסחרית יוצרת. מה שהוא עשה היה חלוקה מחדש של העושר באירופה לטובת הספרדים. כניסת הכסף החדשה העבירה את כל סולם הערכים של המחירים העולמי כלפי מעלה אך בנוסף שינתה גם את חלוקת העושר ביבשת. במקום שהעושר יחולק על בסיס יצרנות הוא חולק על בסיס המס שהטילו הספרדים על העולם דרך הבאת כסף חדש למערכת. והספרדים ניצלו את העושר הזה כמיטב יכולתם.

לרוע מזלם מערכת אינפלציונית מתמדת מזקת למי שמשתמש בה לאורך זמן. הספרדים נמנעו מרפורמות פנימיות שיחזקו את הכלכלה שלהם כך שמתחילת המאה השבע עשרה הכלכלה הספרדית נחלשה יותר ויותר עד שלא יכלה לתמוך יותר גם בתוספת הכסף האמריקאי במכונת המלחמה הספרדית וספרד פשטה את הרגל סופית בתוך מלחמת שלושים השנה (שבשביל ספרד התמשכה עוד כמה שנים במלחמת חסרת תועלת מול הצרפתים).

כניסת הכסף האמריקאי דרך ספרד מדגימה כיצד כניסת כסף מחלקת מחדש את המשאבים בשטח שמשתמש בכסף החדש. אם אירופה הייתה נמנעת משימוש בכסף כהיצע חליפין ומותירה לספרדים להשתמש בו לבדם, בסיס המס לא היה אירופה והעולם כולו אלא הכלכלה הספרדית לבדה. והכלכלה הספרדית הייתה קורסת מאה שנים קודם לכן מאינפלציה. הבחירה של האירופים וארצות המזרח להשתמש במתכת כסף כאמצעי חליפין מימנה אם כן את מכונת המלחמה הספרדית שהופנתה נגדם. כמובן שבראיה לאחור זה חסר משמעות. המערכת החברתית החלשה של אותם שנים לא יכלה להחליף את מתכת הכסף כאמצעי חליפין. עם זאת יש לכך משמעות כיום כאשר ישנם המציעים לחזור לכסף ולזהב כאמצעי חליפין. נימוקם שכמות הזהב גדלה בכמות נמוכה ולא מאפשרת הדפסת כסף הרסנית כמו הבנקים המרכזיים. ועם זאת הם מתעלמים מהדוגמא הספרדית שהצגנו כאן. אם נניח שנאמץ את הזהב כאמצעי חליפין ומדינה עוינת לנו כמו שהספרדים עיינו את ההולנדים תמצא מקור זהב בחגורת האסטרואידים שיגדיל את כמות הזהב העולמית במאות אחוזים כמו שקרה עם גילוי אמריקה נמצא את עצמנו מממנים את מדינת האויב שנלחמת נגדנו באופן ישיר דרך המס שהיא תטיל על הטובין שלנו.

הטענה כאילו ערך שווה לכמות זהב מסוימת היא מגוכחת. אם הזהב היה נעלם מעולמינו עדין היו מחירים ועדין היה כסף. מוצרים תעשייתים מסוימים ותכשיטים היו נאלצים להתבסס על מתכת אחרת אבל לא היה לכך שום השפעה עם מערכת המחירים שכפי שהסברנו בפוסט הקודם מבוססת על מערכת ההעדפות שלנו ומערכת אפשרויות הייצור. הכסף רק נותן לנו מדד אחיד למדוד את זה וכך לאחד את עקומות התמורה לעקומת תמורה אחת. הוא לא יוצר את הערך. אם הכסף לא יהיה זהב הוא יהיה מוצר רשת אחר מוסכם כמו כסף (מתכת), נחושת, נייר או ביטים במחשב. אין לכך שום חשיבות כשלעצמו. הביקוש שלנו לכסף רק מאפשר לכסף חדש לשנות את חלוקת הנכסים כמו שקרה באירופה במאה השש עשרה אבל הוא לא יוצר את הנכסים. הם נוצרים מהביקוש האנושי ומההצע היצרני שיש במציאות.

הדוגמא הספרדית מדגימה לנו כיצד כסף חדש משנה את חלוקת המשאבים במשק, כאשר במקרה הספרדי דובר על המשק העולמי כולו. בפוסט הבא נדון כיצד כניסת כסף חדש משנה את חלוקת המשאבים במשק בודד אחד, המשק הישראלי.