אחת הביקורת שקיבלתי על ההצעה שלי למנוע את פיצוץ הבועה היא שזה יעודד אינפלציה. נזכיר הצעתי שבמקביל להעלאת הריבית הממשלה תדפיס כסף וכדי לקזז את ההדפסה תוריד מיסים באותה רמה עצמה. כך הכסף יגיע לאנשים והם יוכלו להחזיר את החובות שלהם בצורה נוחה בלי לפשוט את הרגל.
הביקורת על המהלך שהצעתי הייתה שזה יגביר את האינפלציה. במובן מסוים זה נכון. אמנם הכסף צריך להיספג בהחזר חובות ובעליות הריבית ועדין יש כאן הגברה של כמות הכסף במשק שתביא לעליית מחירים.כלומר ברור שמחירי המוצרים ינועו כלפי מעלה. ועדין אני חושבת שהביקורת מפספסת.
הבעיה באינפלציה הנובעת מהדפסת כסף איננה דווקא תנועת המחירים אלא הפגיעה בערך הכסף שבידי הציבור על ידי הכסף החדש. לכן אני רואה את הדפסת כסף כסוג של מס. העובדה שהמחירים עולים היא תולדה של כניסת הכסף החדש. יש יותר כסף במערכת ולכן מחיר המוצרים עולה. אם הפגיעה נמנעת על ידי הורדת מיסים רוחבית אז העובדה שמחירי המוצרים זזים על גבי ציר המספרים איננה משנה הרבה. שיזוזו. מה זה משנה?
כלכלנים לרוב מתייחסים לאינפלציה כבעיה ולא להדפסת הכסף עצמה. אם הדפסת הכסף משרתת לטעמם מטרה רצויה כמו שמירה על רמת מחירים קבועה בלי חריגה של גידול חיובי של מחירים על ידי בנק מרכזי הם בעד וזאת בלי לשקלל את העלות של המדיניות הזו כאשר אנשים לא נהנים מפירות הצמיחה דרך ירידת מחירים והסטת פירות הצמיחה להשקעות שונות. לעומת זאת הדפסת כסף על ידי הממשלה תוך קיזוז ההדפסה דרך הורדת מיסים נתפסת באופן שלילי למרות שלמעשה מבחינת האוכלוסיה אין הבדל אמיתי בין סוגי המס. כמובן שאם כמות הכסף עולה בלי קיזוז מקביל של מיסים אז הציבור ישלם מס שיתגבר ככל שהגידול בכמות הכסף יהיה גדול יותר (ושיביא לעליית מחירים גדולה יותר). מה שבאמת יחייב בלימה של הדפסת הכסף על ידי קיצוץ הוצאות ממשלתיות.
נעיר גם שאינפלציה איננה חייבת לנבוע מהיבטים מוניטריים. יש גם אינפלציה הנובעת ממציאות טבעית של מחסור. המחסור בדלק מוביל לאינפלציה בלי קשר לכמות הכסף במשק. ההבנה שהבעיה נמצאת בהדפסת כסף ולא בשינוי מחירים מקלה מאד. אין צורך לבחון את מדד האינפלציה. רוצים לשאול מה נטל המס של הדפסת כסף על הציבור? תחלקו את כמות הכסף המודפסת בכמות הכסף הקיימת ותקבלו תשובה.
אם כבר מדידת מחירים יכולה לסייע בידינו בכיוון ההפוך. אם ברצוננו לדעת האם הציבור נהנה מפירות הצמיחה למרות הדפסת כסף זו או אחרת, אז התשובה לכך נעוצה בשאלה האם המחירים בכל זאת ירדו והייתה דיפלציה. אם הגידול בכמות הכסף קטן יותר משיעור הצמיחה אזי הציבור יהנה מפירות הצמיחה ואם לא והמחירים לא ירדו אז הציבור לא יהנה באופן ישיר מפירות הצמיחה (אולי באופן עקיף אם הכסף יגיע לממשלה וישרת מטרות ציבוריות).
לסיכום אינפלציה כשלעצמה איננה הבעיה. הבעיה היא הדפסת כסף ואם לא מתייחסים לבעיה עצמה מגיעים למציאות הבעייתית של משטר המוניטרי העכשווי הדוגל בשמירה על רמת מחירים קבועה דרך הרחבה מוניטרית.